רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲווֹן יָֽתְבִין. עָאַל רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְשָׁאַל. כִּישְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ. כְּגוֹן אִילֵּין פֵּירְדָתָא. מָהוּ. וְלָא אָֽמְרִין לֵיהּ כְּלוּם. בָּתַר כֵּן אָמַר לֵיהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה. דִּלֹ כֵן מָה נָן אָֽמְרִין. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תוֹפֵשׂ בִּזְנָבָהּ. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לָכֵן אֲבָל בְּשֶׁדַּרְכָּהּ לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תוֹפֵשׂ בִּזְנָבָהּ. 8a וּמַה פְשִׁיטָא לוֹן. בְּנֶזֶק שָׁלֵם. וּמַה צְרִיכָה לוֹן. בַּחֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
כישכשה בזנבה. והזיקה כגון אלו הפרדות שנוהגין בכך מהו שינוי הוא ותולדה דקרן הוי או אורחיה הוי ופטור ברשות הרבים:
ולא אמרין. לא חששו מתחלה להשיב לר' בא כלום:
בתר כן א''ל ר' הושעיה רבה. מאי קמיבעיא לך פשיטא אורחה הוא דאל''כ אלא שינוי הוא וכי אנו אומרים שצריך לילך אחריה ויהא תופש בזנבה שלא תזיק אלא ודאי אורחה הוא כרגל ובר''ה פטור:
בשאין דרכה לכן. להיות תדיר מכשכת יותר מן הרגילות אבל בשדרכה לכן תמיד בכשכוש יתירה בזה צריך הוא לשמור אותה דהויא שינוי:
ומה פשיטא לון בנזק שלם. כלומר בנ''ש ודאי לא קמיבעיא להו דאינה משלמת דהא אם אורחה הוא פטורה לגמרי ברשות הרבים ואם שינוי הוא חצי נזק הוא כקרן:
ומה צריכא לון. כי קמיבעיא להו בחצי נזק אם שינוי הוא ומשלם חצי נזק או אפי' כשכוש יתירה אמרי' אורחה הוא ופטור ברשות הרבים ולא איפשיטא:
פִּיסְקָא. דָּֽרְסָה עַל הַכֵּלִי וּשְׁבָרַתּוּ רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. דָּֽרְסָה עַל נוֹד מָלֵא שֶׁמֶן. עַל הַנּוֹד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַשֶּׁמֶן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הָֽיְתָה טַבֶּלָּה מוּנַחַת וּזְכוּכִית עָלֶיהָ. דָּֽרְסָה עַל גַּבֵּי הַטַּבֶּלָּה וְנִשְׁתַּבְּרוּ הַזְּכוּכִית. עַל הַטַּבֶּלָּה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַזְּכוּכִית מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הָיוּ שְׁתֵּי טַבֶּלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. דָּֽרְסָה עַל הָעֶלְיוֹנָה וְנִשְׁתַּבְּרָה הַשְּׁנִייָה. עַל הָעֶלְיוֹנָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַתַּחְתּוֹנָה חֲצִי נֶזֶק הָֽיְתָה טַבֶּלָּה מוּנַחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּֽרְסָה עָלֶיהָ וְהִתִּיזָה וְהָֽלְכָה וְנִשְׁתַּבְּרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד. אַחַר מִי אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר דְּרִיסָתָהּ אוֹ אַחַר שְׁבִירָתָהּ אִין תֵּימַר. אַדְּרִיסָתָהּ פָּטוּר. אַשְּׁבִירָתָהּ חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' ירמיה בעי דרסה וכו'. כלומר הא פשיטא לי שאם דרסה ברשות הניזק על נוד מלא שמן ונשבר הנוד ונשתפך השמן על הנוד משלם נ''ש כדין רגל ברשות הניזק ועל השמן ח''נ כדין צרורות וכן בטבלא וזכוכית עליה וכן בשתי טבליות בהאי כולהו פשיטא לי דהראשונה הוי רגל ושניה צרורות כי קא מיבעי לי היתה טבלה מונחת ברשות הרבים וכו':
אחר מי אתה מהלך. בדין זה אי אזלינן בתר מקום דריסתה דברשות הרבים הויא ופטורה א''ד אחר מקום היזק שנעשה ברה''י וחייבת ח''נ כדין צרורות ולא איפשיטא:
משנה: הַתַּרְנוֹגַלִּין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלוֹ אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' התרנגולי' מועדין וכו'. דעופות נמי מועדין מתחלתן הן בין לענין שן בין לענין רגל:
היה דליל. כל דבר הנקשר ברגל התרנגול קרוי דליל:
מהדס. מרקד או חופר בארץ כדרך התרנגולים:
משלם חצי נזק. דהיינו צרורות ומפרש בבבלי כגון דאדייה אדויי שזרק התרנגול הדליל ושיבר את הכלים דהוו צרורות והידוס נמי כגון שהתיז ואותן צרורות שיברו הכלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source